<h1>ספר ל"ו שערים לרבינו אליעזר מגרמיזא בעל הרוקח — שער א'</h1>
<h2>דף מו:</h2>
ריאה שניקבה העליון והתחתון נקב מפולש במשהו טרפה. אבל ניקב העליון והתחתון קיים כשרה כרבא דאמר רבא האי ריאה דאגליד כאהינא סומקי פי' כתמרה אדומה כשרה, פי' ריאה שנקלפה גלד עורה העליון ונשאר כתמרה אדומה בקרום התחתון כשרה שהתחתון מגין, וכן ניקב קרום התחתון והעליון קיים כשרה כדרב יוסף דאמר רב יוסף האי ריאה דאוושא אי ידעינן מהיכא קא אוושא מותבינן עלה גילא או גדפא או רוקא אי מבצבצא טרפה ואי לא כשרה. פי' כשנופחין הריאה משמעת קול כאלו הרוח יוצא ממנה מקול נשימת הטבח בריאה, אם אינו יודע מאיזה מקום הקול שמשמיע לוקחין קש או נוצת עוף או רוק ומשימין על אותו מקום אי מבצבצא שמנדנד ודאי ניקב קרום העליון והתחתון וטרפה שהרוח מנענע ואם לאו כשרה ומה שמשמיע הקול בנפיחה בידוע שניקב קרום התחתון והעליון קיים וכשרה ואם אין אנו יודעים מאיזה מקום נשמע הקול שאין אנו יכולין להבחין נשיבת הרוח יקח הטבח הריאה בידו וינפח בה והריאה תהיה במים פושרין מים לא חמין ולא צונן כי אם מעט חמין ומנפח בחמין הריאה אם מבצבצא פי' שיתנדנו ויתנענעו המים בידוע שנקב הריאה בין קרום העליון בין קרום התחתון ניקבו וטרפה ואי לא כשרה, ודוקא מים פושרין, ופסיק הלכתא דשניהם מגינין ומשום דפליגי אי קרמא עילאה או תתאה ופסקינן דבעינן תרווייהו, בחמימי לא משום דכוויץ פי' מים חמין מכווצין הריאה יחד ואפילו אם יש נקב הוא נסתם נמצא שהינו מכשירין שלא כדת בקרירי לא משום דמטרשי פי' מים קרים מקרעין את הריאה ואפילו אם אין נקב הוא נקרע נמצא שאנו מטריפין שלא כדת, (וכן) [לכן] יש להניח הריאה במים פושרין.
